החלטה בתיק ת"א 21376-01-12

בקשה לדחייה על הסף של התובענה בטענה כי פוליסת הביטוח הרלוונטית אינה חלה על האירוע הנטען.

מבוא וטענות הצדדים

1.                  התובע נפגע לטענתו ביום 27.1.2009, במהלך משחק קט רגל במסגרת הליגה למקומות עבודה, ונגרמה לו חבלה סיבובית של ברך שמאל. על פי הנטען, במהלך משחק כדורגל במסגרת הליגה, ברכו של התובע התעקמה תוך כדי ריצה (טופס מתן טיפול רפואי לנפגע עבודה מיום 29.1.2009 המצוטט בכתב ההגנה).

לטענת התובע, כתוצאה מכך הוא סובל מכאבים, רגישות והגבלה בתנועת הברך כמו כן הינו מתקשה בעמידה ובהליכה ממושכת. כן טען התובע, על בסיס חוות דעת מומחה מטעמו, כי עקב אותו אירוע נותרה לו נכות צמיתה בשיעור 15%.

יצויין, כי הועדה רפואית לעררים של המל"ל קבעה כי כתוצאה מהאירוע הנ"ל נותרה לתובע נכות בשיעור של 10% ולאחר הפעלת תקנה 15 במלואה, העמידה הועדה את נכותו הצמיתה של התובע בגין האירוע על שיעור של 15%.

2.                  התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה כספית בגין תגמולי ביטוח שמגיעים לו לטענתו, בהתאם לפוליסת ביטוח תאונות אישיות שהנפיקה, עבור עמותת המחלקה לספורט למקומות עבודה- מחוז תל השפלה. הפוליסה כוללת כיסוי ביטוחי בגין נכות ואי כושר שנגרמו עקב "מקרה ביטוח" כהגדרתו בפוליסה.

3.                  הנתבעת כפרה בחבותה הביטוחית, בהתאם לאירוע הנטען המתואר לעיל. הנתבעת טוענת כי האירוע הנטען אינו מהווה "מקרה ביטוח" כהגדרתו בפוליסה.

"מקרה ביטוח" מוגדר בסעיף א.1. לפרק 18 לפוליסה כך:

"פגיעה גופנית בלתי צפויה כתוצאה מאירוע פתאומי בלתי צפוי מראש שנגרמה במישרין על ידי סיבה חיצונית הנראית לעין ותאונה זו כסיבה בלעדית ויחידה וללא סיבה אחרת תגרום למותו של המבוטח או לנכותו או לאי כושרו, הכל כמוגדר בהגדרות".

היינו, יסודות ההגדרה הינן:

א. פגיעה גופנית בלתי צפויה, שהינה תוצאה של:

ב. אירוע פתאומי בלתי צפוי מראש, שנגרם במישרין על ידי:

ג. סיבה חיצונית הנראית לעין.

הנתבעת טוענת כי במקרה זה, אין מתקיימים היסודות השני והשלישי. לטענתה היסוד השלישי מחייב התערבות של גורם חיצוני נראה, אשר גרם לפגיעה. כאן, ההחלקה הינה "תאונה עצמית" ואינה תוצאה של סיבה חיצונית נראית לעין (סעיף 5 סיפא לכתב ההגנה), ועל כן הפוליסה אינה חלה על האירוע.

עוד טוענת הנתבעת כי ההחלקה אינה תוצר של פגיעה פתאומית בלתי צפויה מראש.

דיון והכרעה

דין טענות הנתבעת להידחות.

4.                  הכלל הוא כי מקום שמדובר בפוליסה סטנדרטית שאינה משמשת בסיס למשא ומתן אישי, פרשנותה תיקבע בהתאם לתכליתה האובייקטיבית. תכלית זו נלמדת מסוג הפוליסה ומהטיפוס אליה היא שייכת. היא נגזרת מהגיונו ומוסקת מלשונו (ע"א 779/89 שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ"ח (1) 221).

5.                  כעולה מהתוספת לפוליסת הביטוח אשר צורפה לכתב ההגנה, תכלית הפוליסה הנידונה הינה לפצות נפגעים שנפגעו בפעילות ספורטיבית, בין היתר במסגרת הליגה למקומות עבודות. הפוליסה אף חלה עלה על אימונים ו/או משחקים ו/או בדרך אליהם. את טענות התובעת יש לבחון במסגרת תכלית כללית זו.